דלגו לתוכן הראשי
לילי קדמי אלונידרמה תרפיה וטיפול רגשי

סוגי טיפולים

תחומים מרכזיים שבהם אני מטפלת בילדים והורים

לכל קושי יש סיפור משלו, ולכל ילד יש קצב משלו. הנה התחומים המרכזיים שבהם אני מלווה, ואיך הטיפול הרגשי עוזר בכל אחד מהם.

מעברים

הקושי להסתגל לשינויים ולמעברים בולט במיוחד אצל ילדים. יש ילדים שמסתגלים מהר ובקלות ויש כאלה שפחות, בדיוק כמונו המבוגרים.

המעבר מהגן לבית הספר, מבית ספר יסודי לחטיבה, התחלות חדשות כמו חוג חדש או מעבר לדירה, לעיר או לארץ חדשה, כולם יכולים להביא איתם קשיי הסתגלות שמקבלים ביטוי באופנים שונים. לצד הדוגמאות המוכרות, קשיי מעברים מופיעים גם בתרחישים קטנים ויומיומיים הרבה יותר: קושי במעבר מהקימה בבוקר וההתארגנות אל הגן, קושי לעבור ממצב של ערות ומשחק למצב של שינה ומנוחה, קושי במעבר מאוכל אחד לאחר, קושי לעבור למיטה אחרת, לישון לבד או להיות עצמאי יותר.

ככל שילד לומד בגיל צעיר להתמודד טוב יותר עם מעברים, כך כמבוגר הוא יידע לפגוש סיטואציות חדשות בצורה נינוחה יותר. לכן חשוב מאוד לאפשר לילדים לעבור תהליך לקראת המעבר הצפוי. הכנה רגשית היא אחד הדברים שיכולים להפחית את החרדה ואת אי הוודאות. בטיפול נבחן יחד עם הילד או הילדה את המעבר, נחשוב אותו, נשחק אותו וניצור אותו. כך מתאפשר עיבוד והשלכה של הפחדים והחששות, והילדים מקבלים כלים וחוסן נפשי לקראת מה שמחכה להם.

לילי משחקת עם בובת יד ורודה בקליניקה
לילי מחייכת ומחזיקה נוצות צבעוניות בסדנת יצירה

קשיים חברתיים

קשיים חברתיים בגיל הגן ובבית הספר היסודי הם תופעה נפוצה ומגוונת, שמתבטאת בדרכים שונות אצל ילדים שונים. חלק מהילדים מתקשים ליצור קשר ראשוני עם בני גילם, להצטרף למשחק קבוצתי, או נרתעים ממצבים חברתיים ומעדיפים להישאר בשוליים. אחרים מתקשים דווקא בשמירה על הקשר לאורך זמן: לפתור קונפליקטים, להתמודד עם תסכול, לחלוק, להמתין בתור או לקבל לא מחבר. יש ילדים שמתקשים לקרוא את השפה החברתית שאינה מילולית, כמו הבעות פנים, טון דיבור ומרחק גופני, ולכן קשה להם להבין מתי הם קרובים מדי ומתי הם מתרחקים יותר מדי.

הקשיים האלה יכולים לנבוע ממגוון סיבות: ביישנות טבעית, חרדה חברתית, קשיי ויסות רגשי, קשיי תקשורת, מאפיינים התפתחותיים כמו קשיי קשב או קשיים על הרצף האוטיסטי, או פשוט חוסר התנסות והזדמנויות. חשוב לזכור שקושי חברתי אינו בהכרח מעיד על בעיה עמוקה. לעיתים מדובר בשלב התפתחותי טבעי שדורש ליווי, הכוונה ותרגול.

מנקודת מבט טיפולית, קושי חברתי אצל ילד הוא לרוב הביטוי החיצוני של עולם פנימי סוער יותר, ולא הבעיה עצמה. מאחורי ילד שנמנע ממשחק קבוצתי עשויים להסתתר חרדה מדחייה, פחד מכישלון, קושי בוויסות רגשי שגורם לפרצי זעם או בכי, או תחושת ערך עצמי נמוכה שגורמת לילד לפרש כל אינטראקציה כאיום.

הטיפול הרגשי, ובפרט טיפול באמנויות, מציע לילד מרחב בטוח שבו הוא יכול לבטא את מה שקשה לו להביע במילים, דרך ציור, משחק, תנועה או יצירה. במקום לגשת ישירות אל המיומנות החברתית החסרה, אנחנו נוגעים בשורש: מה מרגיש הילד כשהוא ניגש לקבוצה, מה הוא חושב שיקרה אם ידחו אותו, ואיזו חוויה מוקדמת עיצבה את הציפייה הזו. דרך התהליך היצירתי הילד מתרגל מצבים חברתיים בסביבה מוגנת, מעבד תסכול, בדידות או כעס, ובונה מחדש את הביטחון הפנימי שממנו נובעת גם היכולת ליצור קשר. המטרה איננה רק לתקן התנהגות, אלא ללוות את הילד בהבנה, בקבלה ובעיבוד רגשי, מתוך אמונה שכשהקושי הפנימי מקבל מענה, הביטוי החברתי משתפר כתוצאה טבעית.

פחדים וחרדות

פחדים וחרדות הם חלק טבעי ובריא בהתפתחות של כל ילד. הם אינם תקלה שצריך לתקן אלא איתות. עם זאת, כשהם הופכים עוצמתיים מדי או מתמשכים, הם עלולים להכביד על התפקוד היומיומי, ואז יש מקום להתערבות.

מה ההבדל בין פחד לחרדה

פחד הוא בדרך כלל תגובה למשהו קונקרטי וממשי, כמו כלב, חושך או רופא. הוא לרוב זמני וקשור לגירוי מזוהה. חרדה מפוזרת יותר, לעיתים בלי גורם ברור, ונוטה להידבק לתחומי חיים שונים כמו פרידה מההורים, ביצועים או מצבים חברתיים.

כדאי לזכור

  • פחדים משתנים לפי גיל ההתפתחות: פחד מנטישה בגיל הרך, פחד ממפלצות בגיל הגן, פחד מכישלון ומביקורת חברתית בגיל בית הספר
  • פחד הוא לעיתים קרובות ביטוי למשהו אחר: שינוי בבית, לחץ, תחושת חוסר שליטה או תגובה למתח שהילד לא יודע לבטא במילים
  • הגוף מדבר כשהמילים לא מספיקות: כאבי בטן, קשיי הירדמות, התקפי בכי ונסיגה התנהגותית

איך הטיפול הרגשי מסייע

  • מתן שפה לרגש. ילדים רבים חווים תחושה גופנית עזה, לחץ בחזה או בטן כואבת, בלי שיש להם מילים לתאר אותה. הטיפול מתרגם את התחושה למילה, וזה כשלעצמו מקל.
  • יצירת מרחב בטוח לביטוי. דרך משחק, ציור, סיפור או תנועה, בהתאם לגיל, הילד יכול להוציא החוצה את מה שמפחיד אותו בלי לחוות אותו ישירות, ולעבד אותו בהדרגה.
  • חיזוק תחושת השליטה. חרדה קשורה לרוב לתחושת חוסר שליטה. כלים כמו נשימות, שגרות קבועות ותיק כלים אישי, עם חפץ מרגיע או משפט עוגן, מחזירים לילד תחושת יכולת.
  • עבודה עם המערכת סביב הילד. הטיפול היעיל ביותר כולל גם את ההורים ואת הצוות החינוכי: להבין מה מזין את הפחד, ואיך המבוגרים המשמעותיים יכולים להגיב בצורה שמרגיעה ולא מחזקת את החרדה. הימנעות יתר מהגורם המפחיד דווקא מנציחה אותו.
  • נורמליזציה. להראות לילד שהוא לא לבד עם מה שהוא מרגיש, ושפחד הוא חלק מלהיות אדם, לא סימן לחולשה.
ארגז חול טיפולי עם דמויות, סירות ומיניאטורות

ויסות רגשי

ויסות רגשי הוא היכולת לזהות, להכיל ולנהל רגשות בעוצמה ובקצב שמאפשרים תפקוד. לא להדחיק את הרגש, אבל גם לא להיסחף איתו לגמרי.

איך נראה קושי בוויסות רגשי אצל ילד

  • התפרצויות זעם שקשה להרגיע
  • מעברים בין רגשות בעוצמה ובמהירות
  • קושי לחזור לאיזון אחרי אירוע מלחיץ
  • תגובות של הכל או כלום, כשקושי גדול נראה כמו קטסטרופה
  • קושי להתמודד עם תסכול, המתנה או שינוי בשגרה

חשוב להבין שקושי בוויסות אינו בעיית התנהגות ואינו פינוק. לרוב הוא סימן לכך שמערכת העצבים של הילד עדיין לומדת להתמודד עם עומס רגשי, או שהיא מוצפת מעבר ליכולת ההתמודדות הנוכחית שלה.

איך הטיפול הרגשי מסייע בוויסות

  • בניית ארגז כלים פנימי. הטיפול מלמד את הילד אסטרטגיות קונקרטיות, כמו נשימות, תנועה, ציור ומילים, שבהן הוא יכול להשתמש כשהוא מרגיש מוצף, וכך מרחיב את חלון הסובלנות שלו.
  • חוויה מתקנת של ויסות משותף. בקשר הטיפולי הילד פוגש מבוגר רגוע שנשאר איתו גם ברגעי סערה, בלי להיבהל ובלי להעניש. זה עצמו מלמד את מערכת העצבים שלו שרגש עז אינו מסוכן ושאפשר לצאת ממנו.
  • חיבור בין גוף לרגש. חלק גדול מהוויסות קורה ברמה הגופנית עוד לפני שהוא מודע. גישות מבוססות גוף וביטוי, כמו אמנויות, מסייעות לילד לזהות את הסימנים הגופניים המוקדמים, למשל בטן שמתהדקת, לפני שהרגש מתפוצץ.
  • הרחבת השפה הרגשית. ככל שיש לילד יותר מילים לתאר מה הוא מרגיש, לא רק כועס אלא גם מתוסכל, מאוכזב או לחוץ, כך גדלה יכולתו לעצור ולבחור תגובה במקום לפעול אוטומטית.
  • עבודה על חיזוי ומבנה. שגרות קבועות, הכנה מראש למעברים ותחזית ברורה מפחיתות את העומס הרגשי ומקלות על הוויסות. לכן הטיפול עובד פעמים רבות גם עם הסביבה, הורים וגננות, ולא רק עם הילד לבד.

רוצים לדבר על מה שעובר על הילד או הילדה שלכם?

שיחת הטלפון הראשונה איתי היא ללא עלות. נשמע יחד מה קורה, ונבין אם הטיפול שאני מציעה הוא הדבר הנכון עבורכם.

שליחת וואטסאפשיחת טלפון