תחומים מרכזיים שבהם אני מטפלת בילדים והורים

מעברים

הקושי להסתגל לשינויים ולמעברים בולט במיוחד אצל ילדים. יש ילדים שמסתגלים מהר ובקלות ויש כאלה שפחות, בדיוק כמונו המבוגרים.

המעבר מהגן לבית הספר, מבית ספר יסודי לחטיבה, התחלות חדשות כמו חוג חדש או מעבר לדירה, לעיר או לארץ חדשה, כולם יכולים להביא איתם קשיי הסתגלות שמקבלים ביטוי באופנים שונים. לצד הדוגמאות המוכרות, קשיי מעברים מופיעים גם בתרחישים קטנים ויומיומיים הרבה יותר: קושי במעבר מהקימה בבוקר וההתארגנות אל הגן, קושי לעבור ממצב של ערות ומשחק למצב של שינה ומנוחה, קושי במעבר מאוכל אחד לאחר, קושי לעבור למיטה אחרת, לישון לבד או להיות עצמאי יותר.

ככל שילד לומד בגיל צעיר להתמודד טוב יותר עם מעברים, כך כמבוגר הוא יידע לפגוש סיטואציות חדשות בצורה נינוחה יותר. לכן חשוב מאוד לאפשר לילדים לעבור תהליך לקראת המעבר הצפוי. הכנה רגשית היא אחד הדברים שיכולים להפחית את החרדה ואת אי הוודאות. בטיפול נבחן יחד עם הילד או הילדה את המעבר, נחשוב אותו, נשחק אותו וניצור אותו. כך מתאפשר עיבוד והשלכה של הפחדים והחששות, והילדים מקבלים כלים וחוסן נפשי לקראת מה שמחכה להם.

פחדים וחרדות

פחדים וחרדות הם חלק טבעי ובריא בהתפתחות של כל ילד. הם אינם תקלה שצריך לתקן אלא איתות. עם זאת, כשהם הופכים עוצמתיים מדי או מתמשכים, הם עלולים להכביד על התפקוד היומיומי, ואז יש מקום להתערבות.

מה ההבדל בין פחד לחרדה

פחד הוא בדרך כלל תגובה למשהו קונקרטי וממשי, כמו כלב, חושך או רופא. הוא לרוב זמני וקשור לגירוי מזוהה. חרדה מפוזרת יותר, לעיתים בלי גורם ברור, ונוטה להידבק לתחומי חיים שונים כמו פרידה מההורים, ביצועים או מצבים חברתיים.

כדאי לזכור

• פחדים משתנים לפי גיל ההתפתחות: פחד מנטישה בגיל הרך, פחד ממפלצות בגיל הגן, פחד מכישלון ומביקורת חברתית בגיל בית הספר
• פחד הוא לעיתים קרובות ביטוי למשהו אחר: שינוי בבית, לחץ, תחושת חוסר שליטה או תגובה למתח שהילד לא יודע לבטא במילים
• הגוף מדבר כשהמילים לא מספיקות: כאבי בטן, קשיי הירדמות, התקפי בכי ונסיגה התנהגותית

איך הטיפול הרגשי מסייע

• מתן שפה לרגש. ילדים רבים חווים תחושה גופנית עזה, לחץ בחזה או בטן כואבת, בלי שיש להם מילים לתאר אותה. הטיפול מתרגם את התחושה למילה, וזה כשלעצמו מקל.
• יצירת מרחב בטוח לביטוי. דרך משחק, ציור, סיפור או תנועה, בהתאם לגיל, הילד יכול להוציא החוצה את מה שמפחיד אותו בלי לחוות אותו ישירות, ולעבד אותו בהדרגה.
• חיזוק תחושת השליטה. חרדה קשורה לרוב לתחושת חוסר שליטה. כלים כמו נשימות, שגרות קבועות ותיק כלים אישי, עם חפץ מרגיע או משפט עוגן, מחזירים לילד תחושת יכולת.
• עבודה עם המערכת סביב הילד. הטיפול היעיל ביותר כולל גם את ההורים ואת הצוות החינוכי: להבין מה מזין את הפחד, ואיך המבוגרים המשמעותיים יכולים להגיב בצורה שמרגיעה ולא מחזקת את החרדה. הימנעות יתר מהגורם המפחיד דווקא מנציחה אותו.
• נורמליזציה. להראות לילד שהוא לא לבד עם מה שהוא מרגיש, ושפחד הוא חלק מלהיות אדם, לא סימן לחולשה.